הישגים - הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה ע"ש מרטי ג'ייקוב

ערב עיון "שינויים בגיל הפרישה"

9-7-2014

ביום 12.5.14, התקיים ערב עיון בנושא גיל הפרישה, שאורגן על ידי הקליניקה לסיוע משפטי לזקנים וניצולי שואה.

הערב עסק בשאלת גיל הזכאות לקצבה של נשים לעומת גברים וכן בשאלת פרישת החובה הקיימת בחוק.
בערב השתתפו ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח לאומי, עו"ד אינה דוד-סולטנוביץ', נציבת ירושלים ודרום בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה ועו"ד שושנה גביש, שותפה במשרד ש' הורוביץ.

ד"ר גוטליב תיאר את מצב התעסוקה של נשים וגברים מעל גיל 50, ואת המגמות הקיימות בשוק העבודה והשינויים שחלו משנת 2001 ועד שנת 2011 בתחום זה. באשר לגיל הזכאות, לאור העלייה בתוחלת החיים, סבור ד"ר גוטליב שיש להעלות את גיל הזכאות לקצבה העלאה הדרגתית. ד"ר גוטליב תיאר ממצאים של מחקר של הביטוח הלאומי שגילה פערי שכר בין גברים לנשים בשיעור של 20% לטובת הגברים. לטענתו מדובר בבעיה המצדיקה פעולה, אולם אין זה אומר בהכרח כי הפעולה קשורה לגיל הזכאות של נשים לקצבת הזקנה.

עו"ד דוד-סולטנוביץ' הרצתה על אפליה במקום העבודה על רקע גיל ופועלה של הנציבות בתחום זה.
בנוסף, תיארה את תוצאות סקר המעסיקים שבוצע על ידי הנציבות והראה כי מרבית המעסיקים סבורים כי גיל הפרישה של גברים ונשים כיום הוא מתאים או שכדאי להקדימו.
מרבית המעסיקים (כ-78%) סברו שהעסקת עובדים מבוגרים הינה משתלמת יותר או לפחות כדאית באותה מידה כמו העסקת עובדים צעירים. לדבריה לצורך הדיון בהעלאת גיל הפרישה יש לבחון את התאמת שוק העבודה להתבגרות של העובדים ולאפליה על רקע גיל ממנה סובלים בני 45 +.
באשר לשאלת העלאת גיל הפרישה של נשים - הפנתה עו"ד דוד-סולטנוביץ' לפערי השכר בין גברים ונשים, לעיכוב שחל על נשים עובדות בגלל אחריות הורית וכן למצב הבריאותי של הנשים לאחר גיל הפרישה. ולכן אין מקום להעלות את גיל הזכאות לקצבת זקנה ואולם בנוגע להעלאת גיל פרישת החובה יהיה קשה לטענתה למצוא הסדר פרישה מתאים לכל- מקצועות שוחקים, מקומות בהם העובדים מאורגנים וכאלה שאינם מאורגנים ועוד.

עו"ד שושנה גביש תיארה את הרקע לעתירה שהוגשה על ידה, בדבר ביטול חוק גיל הפרישה, סיפרה כי הוצא צו על תנאי שמורה למשיבים להגיב, והתקבלו תגובות המשיבים לעתירה.
עו"ד גביש הסבירה כי מדובר בעתירה אידיאולוגית המתייחסת לפן החוקתי בלבד.
בבדיקה מה קרה בבתי הדין לאחר פ"ד ליבי וינברגר התברר כי כל ההליכים שתקפו מעסיקים נדחו בהחלטות מנומקות ואומצה פרשנות מצמצת של פ"ד וינברגר. העתירה תוקפת את החוק ולכן אינה מבחינה בין המגזר הפרטי והציבורי, כאשר החוק עצמו אינו עוסק בשאלה האם יש לעובד פנסיה אם לאו.

עדות ניצולי שואה במפגש מיוחד של הקליניקה

29-4-2014


ביום השואה התקיים בקליניקה לסיוע משפטי לזקנים וניצולי שואה שיעור מיוחד. במסגרת השיעור התקיים מפגש עם זוג ניצולי שואה מהמעגל הראשון, שמיוצגים על ידי הקליניקה בתביעה שהגיש נגדם עו"ד.

בני הזוג, סיפרו את סיפוריהם הבלתי נתפסים, על קורותיהם לפני המלחמה, במהלכה ולאחר סיום המלחמה וההתמודדות עם החיים בארץ.
היה מפגש מרתק ומרגש.

 

תמונה 1

תמונה 2

תמונה 3

תמונה 4

תמונה 5

תמונה 6

הגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין בייצוג ניצולי שואה

5-3-2014

ביום 18.2.14 התקבלו שני פסקי דין ראשונים מסוגם בתיקים בהם ייצגה הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה בבר אילן, על ידי עו"ד ענבר מנחם-הר אדיר,בבית משפט השלום בכפר סבא. השאלה שעמדה לפתחו של בית המשפט נגעה להגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין בייצוג ניצולי שואה.

בית משפט השלום בכפר סבא קיבל את טענות הקליניקה וקבע כי הגבלת שכר טרחה של עורכי הדין בייצוג ניצולי שואה חלה בכל ההליכים מול הרשות לזכויות ניצולי שואה, לרבות הליכים בבתי משפט.

הנתבעות, נשים בשנות ה-80 לחייהן, שאינן יודעות קרוא וכתוב, נאלצו להתמודד עם הליכי הוצאה לפועל שהפעיל עורך דין שייצג אותן בהליכים מול הרשות לזכויות ניצולי השואה, ותבע מהן שכר טרחה בסך כ-55,000 ₪ בניגוד לצו המגביל את שכר טרחתו.

בהסכמי שכר טרחה שנחתמו עד שנת 2011 בין עורכי דין לניצולי שואה, עורכי דין רבים הגבילו את שכר הטרחה שלהם רק בהליכים ראשוניים מול הרשות, ובעררים וערעורים בבתי משפט גבו שכר טרחה גבוה של 30% ואף יותר.

בית משפט השלום בכפר סבא קבע כי עורך הדין התובע גבה שכר טרחה מופרז וכי שכר הטרחה המקסימלי שיכול התובע לקבל עומד על 8% מסך כל התגמולים לתקופה של 5 שנים, בסך הכל כ-10,000 ₪.

פסק הדין משפיע על מאות ניצולי שואה בישראל ומשליך על כל הסכמי שכר הטרחה שחתמו ניצולי שואה מול עורכי דין בהליכים להכרה כניצולי שואה.

 

פסק דין 1

פסק דין 2

הישגי הקליניקה לשנת תשע"ג

ניצולי שואה: עזרה במעבר בין קרנות

26-11-2012

ניצולת שואה הייתה זכאית לקבל רנטה עבור יוצאי מחנות וגטאות (משרד האוצר) או רנטת סעיף 2 ובחרה לקבל רנטה עבור יוצאי מחנות וגטאות.

ניצולת השואה נתקלה בקשיים בירוקרטיים בהתנהלותה מול האוצר ונאלצה לקבל רנטת סעיף 2.

על מנת למצות את זכותה מול האוצר, פנתה לקליניקה ובאמצעות הסטודנטית דניאל שחבר התנהלה מול הרשות לזכויות ניצולי השואה, עד להודעה המיוחלת כי תמומש זכותה לקבלת רנטה עבור יוצאי מחנות וגטאות.

ניצולי שואה: שכר טרחה גבוה עבור שירותי עו"ד

26-11-2012

ניצול שואה אשר נתבע על ידי עורך דין לתשלום עבור שירותיו מול ועדת הערר, אשר נעשו ללא גמירות דעתו של הניצול, פנה לקליניקה עקב הוצאת פסק דין במעמד צד אחד נגדו אשר קובע כי עליו לשלם לעורך הדין את מלוא התשלום הנדרש. בעקבות פנייתו, הסטודנטית ענת שורק, בפיקוח צמוד של עו"ד ענבר מנחם הר אדיר, סייעה לניצול לכתוב בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד ובמקביל פעלה  לקביעת פגישת גישור בין הניצול לעו"ד התובע. משלא צלח הגישור, ליוותה עו"ד ענבר מנחם הר אדיר את הניצול לדיון בבית המשפט בבקשתו לביטול פסק דין במעמד צד אחד. בהתחשב במצבו הרפואי הקשה של הניצול, הגיעו הצדדים לפשרה בבית המשפט.

בנוסף מסייעת הקליניקה לניצול השואה למצות את זכויותיו מול הרשות לזכויות ניצולי השואה.

פיצויים רטרואקטיביים בשיעור ריאלי

26-11-2012

אלמנת ניצול שואה פנתה לקליניקה בנוגע לפיצויים בשיעור זעום שקיבלו מהרשות לזכויות ניצולי השואה. בסיום מאבק משפטי ממושך של הניצול קיבלו בני הזוג פיצויים רטרואקטיביים  על פי הערך המקורי של הפיצויים, שיכול להגיע למספר אגורות לחודש.

בשל פנייה זו ערך הסטודנט זכריה רכטשאפן בליווי עו"ד ענבר מנחם הר-אדיר חוות דעת מפורטת על הנושא, שמסקנתה כי  בכל מקרה בו הרשות המוסמכת לא דנה בצורה מעמיקה בתביעתו של ניצול, ולא סיפקה הנמקה מעמיקה מדוע טענות המגובות במסמכים לא תתקבלנה, הרי שניתן להכניס את המקרים הללו תחת החריג בחוק, ולאפשר מתן פיצוי עדכני גם מעבר ל 10 שנים.

 

לחוות הדעת לחצו כאן

תשע"ב: סיור בועדת העררים

30-5-2012

כחלק מעיסוקנו בתחום ניצולי השואה, ערכה הקליניקה סיור בוועדת העררים, הדנה בעררים המוגשים עפ"י חוק נכי רדיפות הנאצים.

הסיור נערך בשני מועדים שונים, ובמהלכו צפו הסטודנטים בדיוני הוועדה ואף זכו לשיח פורה עם  הרכב הועדה, בראשות כבוד השופטת גרינברג.

תשע"ב: שיתוף פעולה עם עמותת "המשפט בשירות הזקנה" ועמותת "הדרת"

30-5-2012

הקליניקה משתפת פעולה עם עמותת "המשפט בשירות הזקנה" ועמותת "והדרת" במטרה להעלות על נס את קידום זכויות הזקנים בישראל.