הישגים ופרסומים

דף מידע בנושא טלמרקטינג, שחובר ע"י הסטודנטים דביר פרץ ורעות ליינר.

לצפיה בפלייר- לחץ כאן

הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה יזמה ואירחה בפקולטה כנס לדיון בנושא זכויותיהם של ניצולי שואה אשר עלו לישראל אחרי שנת 1953. בכנס, שנערך בשיתוף עמותת "כן לזקן", השתתפו השופטת בדימוס דליה דורנר, הגב' קולט אביטל, יו"ר מרכז ארגוני ניצולי השואה, עו"ד חיים ינאי, היועץ המשפטי של ארגון עולי רומניה וכן ניצולי שואה רבים, בעיקר מקרב יוצאי רומניה, אשר באו לספר על הקשיים איתם הם מתמודדים ולשמוע על הצעדים הננקטים על-ידי הארגונים השונים לקידום זכויותיהם.

לצפיה בהזמנה לחץ כאן

לחץ כאן

בג"צ הכריע בהתאם לעמדת הקליניקה בדיון:
עתירות עורכי הדין לביטול התיקון לחוק המגביל את שכר טרחתם בייצוג ניצולי שואה – נדחו.

לקריאה נוספת - לחץ כאן

לפסק הדין ללא הנימוקים לחץ כאן

לבקשה להצטרף כידיד בית המשפט לחץ כאן

להחלטת בית המשפט לצרף את הקליניקה כידיד בית המשפט לחץ כאן

לתמונה של מנחי ומשתתפי הקליניקה בדיון בבית המשפט העליון לחץ כאן

סיכום הישגי הקליניקה לזקנים וניצולי שואה - תשע"ד

ביום 12.5.14, התקיים ערב עיון בנושא גיל הפרישה, שאורגן על ידי הקליניקה לסיוע משפטי לזקנים וניצולי שואה.

הערב עסק בשאלת גיל הזכאות לקצבה של נשים לעומת גברים וכן בשאלת פרישת החובה הקיימת בחוק.
בערב השתתפו ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח לאומי, עו"ד אינה דוד-סולטנוביץ', נציבת ירושלים ודרום בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה ועו"ד שושנה גביש, שותפה במשרד ש' הורוביץ.

ד"ר גוטליב תיאר את מצב התעסוקה של נשים וגברים מעל גיל 50, ואת המגמות הקיימות בשוק העבודה והשינויים שחלו משנת 2001 ועד שנת 2011 בתחום זה. באשר לגיל הזכאות, לאור העלייה בתוחלת החיים, סבור ד"ר גוטליב שיש להעלות את גיל הזכאות לקצבה העלאה הדרגתית. ד"ר גוטליב תיאר ממצאים של מחקר של הביטוח הלאומי שגילה פערי שכר בין גברים לנשים בשיעור של 20% לטובת הגברים. לטענתו מדובר בבעיה המצדיקה פעולה, אולם אין זה אומר בהכרח כי הפעולה קשורה לגיל הזכאות של נשים לקצבת הזקנה.

עו"ד דוד-סולטנוביץ' הרצתה על אפליה במקום העבודה על רקע גיל ופועלה של הנציבות בתחום זה.
בנוסף, תיארה את תוצאות סקר המעסיקים שבוצע על ידי הנציבות והראה כי מרבית המעסיקים סבורים כי גיל הפרישה של גברים ונשים כיום הוא מתאים או שכדאי להקדימו.
מרבית המעסיקים (כ-78%) סברו שהעסקת עובדים מבוגרים הינה משתלמת יותר או לפחות כדאית באותה מידה כמו העסקת עובדים צעירים. לדבריה לצורך הדיון בהעלאת גיל הפרישה יש לבחון את התאמת שוק העבודה להתבגרות של העובדים ולאפליה על רקע גיל ממנה סובלים בני 45 +.
באשר לשאלת העלאת גיל הפרישה של נשים - הפנתה עו"ד דוד-סולטנוביץ' לפערי השכר בין גברים ונשים, לעיכוב שחל על נשים עובדות בגלל אחריות הורית וכן למצב הבריאותי של הנשים לאחר גיל הפרישה. ולכן אין מקום להעלות את גיל הזכאות לקצבת זקנה ואולם בנוגע להעלאת גיל פרישת החובה יהיה קשה לטענתה למצוא הסדר פרישה מתאים לכל- מקצועות שוחקים, מקומות בהם העובדים מאורגנים וכאלה שאינם מאורגנים ועוד.

עו"ד שושנה גביש תיארה את הרקע לעתירה שהוגשה על ידה, בדבר ביטול חוק גיל הפרישה, סיפרה כי הוצא צו על תנאי שמורה למשיבים להגיב, והתקבלו תגובות המשיבים לעתירה.
עו"ד גביש הסבירה כי מדובר בעתירה אידיאולוגית המתייחסת לפן החוקתי בלבד.
בבדיקה מה קרה בבתי הדין לאחר פ"ד ליבי וינברגר התברר כי כל ההליכים שתקפו מעסיקים נדחו בהחלטות מנומקות ואומצה פרשנות מצמצת של פ"ד וינברגר. העתירה תוקפת את החוק ולכן אינה מבחינה בין המגזר הפרטי והציבורי, כאשר החוק עצמו אינו עוסק בשאלה האם יש לעובד פנסיה אם לאו.

ביום השואה התקיים בקליניקה לסיוע משפטי לזקנים וניצולי שואה שיעור מיוחד. במסגרת השיעור התקיים מפגש עם זוג ניצולי שואה מהמעגל הראשון, שמיוצגים על ידי הקליניקה בתביעה שהגיש נגדם עו"ד.

בני הזוג, סיפרו את סיפוריהם הבלתי נתפסים, על קורותיהם לפני המלחמה, במהלכה ולאחר סיום המלחמה וההתמודדות עם החיים בארץ.
היה מפגש מרתק ומרגש.

תמונה 1

תמונה 2

תמונה 3

תמונה 4

תמונה 5

תמונה 6

ביום 18.2.14 התקבלו שני פסקי דין ראשונים מסוגם בתיקים בהם ייצגה הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה בבר אילן, על ידי עו"ד ענבר מנחם-הר אדיר,בבית משפט השלום בכפר סבא. השאלה שעמדה לפתחו של בית המשפט נגעה להגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין בייצוג ניצולי שואה.

בית משפט השלום בכפר סבא קיבל את טענות הקליניקה וקבע כי הגבלת שכר טרחה של עורכי הדין בייצוג ניצולי שואה חלה בכל ההליכים מול הרשות לזכויות ניצולי שואה, לרבות הליכים בבתי משפט.

הנתבעות, נשים בשנות ה-80 לחייהן, שאינן יודעות קרוא וכתוב, נאלצו להתמודד עם הליכי הוצאה לפועל שהפעיל עורך דין שייצג אותן בהליכים מול הרשות לזכויות ניצולי השואה, ותבע מהן שכר טרחה בסך כ-55,000 ₪ בניגוד לצו המגביל את שכר טרחתו.

בהסכמי שכר טרחה שנחתמו עד שנת 2011 בין עורכי דין לניצולי שואה, עורכי דין רבים הגבילו את שכר הטרחה שלהם רק בהליכים ראשוניים מול הרשות, ובעררים וערעורים בבתי משפט גבו שכר טרחה גבוה של 30% ואף יותר.

בית משפט השלום בכפר סבא קבע כי עורך הדין התובע גבה שכר טרחה מופרז וכי שכר הטרחה המקסימלי שיכול התובע לקבל עומד על 8% מסך כל התגמולים לתקופה של 5 שנים, בסך הכל כ-10,000 ₪.

פסק הדין משפיע על מאות ניצולי שואה בישראל ומשליך על כל הסכמי שכר הטרחה שחתמו ניצולי שואה מול עורכי דין בהליכים להכרה כניצולי שואה.

פסק דין 1

פסק דין 2

לדו"ח ההישגים

אלמנת ניצול שואה פנתה לקליניקה בנוגע לפיצויים בשיעור זעום שקיבלו מהרשות לזכויות ניצולי השואה. בסיום מאבק משפטי ממושך של הניצול קיבלו בני הזוג פיצויים רטרואקטיביים  על פי הערך המקורי של הפיצויים, שיכול להגיע למספר אגורות לחודש.

בשל פנייה זו ערך הסטודנט זכריה רכטשאפן בליווי עו"ד ענבר מנחם הר-אדיר חוות דעת מפורטת על הנושא, שמסקנתה כי  בכל מקרה בו הרשות המוסמכת לא דנה בצורה מעמיקה בתביעתו של ניצול, ולא סיפקה הנמקה מעמיקה מדוע טענות המגובות במסמכים לא תתקבלנה, הרי שניתן להכניס את המקרים הללו תחת החריג בחוק, ולאפשר מתן פיצוי עדכני גם מעבר ל 10 שנים.

לחוות הדעת לחצו כאן