ערב עיון "שינויים בגיל הפרישה"

ביום 12.5.14, התקיים ערב עיון בנושא גיל הפרישה, שאורגן על ידי הקליניקה לסיוע משפטי לזקנים וניצולי שואה.

הערב עסק בשאלת גיל הזכאות לקצבה של נשים לעומת גברים וכן בשאלת פרישת החובה הקיימת בחוק.
בערב השתתפו ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח לאומי, עו"ד אינה דוד-סולטנוביץ', נציבת ירושלים ודרום בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה ועו"ד שושנה גביש, שותפה במשרד ש' הורוביץ.

ד"ר גוטליב תיאר את מצב התעסוקה של נשים וגברים מעל גיל 50, ואת המגמות הקיימות בשוק העבודה והשינויים שחלו משנת 2001 ועד שנת 2011 בתחום זה. באשר לגיל הזכאות, לאור העלייה בתוחלת החיים, סבור ד"ר גוטליב שיש להעלות את גיל הזכאות לקצבה העלאה הדרגתית. ד"ר גוטליב תיאר ממצאים של מחקר של הביטוח הלאומי שגילה פערי שכר בין גברים לנשים בשיעור של 20% לטובת הגברים. לטענתו מדובר בבעיה המצדיקה פעולה, אולם אין זה אומר בהכרח כי הפעולה קשורה לגיל הזכאות של נשים לקצבת הזקנה.

עו"ד דוד-סולטנוביץ' הרצתה על אפליה במקום העבודה על רקע גיל ופועלה של הנציבות בתחום זה.
בנוסף, תיארה את תוצאות סקר המעסיקים שבוצע על ידי הנציבות והראה כי מרבית המעסיקים סבורים כי גיל הפרישה של גברים ונשים כיום הוא מתאים או שכדאי להקדימו.
מרבית המעסיקים (כ-78%) סברו שהעסקת עובדים מבוגרים הינה משתלמת יותר או לפחות כדאית באותה מידה כמו העסקת עובדים צעירים. לדבריה לצורך הדיון בהעלאת גיל הפרישה יש לבחון את התאמת שוק העבודה להתבגרות של העובדים ולאפליה על רקע גיל ממנה סובלים בני 45 +.
באשר לשאלת העלאת גיל הפרישה של נשים - הפנתה עו"ד דוד-סולטנוביץ' לפערי השכר בין גברים ונשים, לעיכוב שחל על נשים עובדות בגלל אחריות הורית וכן למצב הבריאותי של הנשים לאחר גיל הפרישה. ולכן אין מקום להעלות את גיל הזכאות לקצבת זקנה ואולם בנוגע להעלאת גיל פרישת החובה יהיה קשה לטענתה למצוא הסדר פרישה מתאים לכל- מקצועות שוחקים, מקומות בהם העובדים מאורגנים וכאלה שאינם מאורגנים ועוד.

עו"ד שושנה גביש תיארה את הרקע לעתירה שהוגשה על ידה, בדבר ביטול חוק גיל הפרישה, סיפרה כי הוצא צו על תנאי שמורה למשיבים להגיב, והתקבלו תגובות המשיבים לעתירה.
עו"ד גביש הסבירה כי מדובר בעתירה אידיאולוגית המתייחסת לפן החוקתי בלבד.
בבדיקה מה קרה בבתי הדין לאחר פ"ד ליבי וינברגר התברר כי כל ההליכים שתקפו מעסיקים נדחו בהחלטות מנומקות ואומצה פרשנות מצמצת של פ"ד וינברגר. העתירה תוקפת את החוק ולכן אינה מבחינה בין המגזר הפרטי והציבורי, כאשר החוק עצמו אינו עוסק בשאלה האם יש לעובד פנסיה אם לאו.